פעילות גופנית בילדים ידועה כבעלת יתרונות בריאותיים רבים. בנוסף לחשיבותה במניעת השמנה, שיפור מסת העצם והכושר הגופני, ניכר כי לפעילות גופנית השפעה מיטיבה על תפקוד רגשי וקוגנטיביכתבה זו מתמקדת בהשפעתה של פעילות גופנית על הישגים אקדמיים ויכולת הריכוז והקשב בקרב ילדים.
הפן הגופני הינו הנחקר ביותר: פ"ג (פעילות גופנית) סדירה מפחיתה את כמות השומן בגוף ואת הסיכון לפתח השמנה, משפרת את הפרופיל המטבולי, מגבירה את מסת העצם ומשפרת את הכושר הגופני. בנוסף, קיימת השפעה מיטיבה על תפקוד המוח, הן מההיבט הנפשי והן מההיבט הקוגניטיבי. פ"ג סדירה מצמצת את הסיכון לפתח דיכאון וחרדה, משפרת את הדימוי העצמי ומשפרת את התפקוד האקדמי, יכולת הלמידה ויכולת הריכוז והקשב בפעילות גופנית ותפקוד קוגניטיבי בילדים
במספר מחקרים תצפיתיים נמצא קשר חיובי בין כמות הפעילות הגופנית שמבצע ילד, לבין הישגיו האקדמיים מחקר בארה"ב הקיף למעלה מ- 5300 ילדים, אשר היוו -CDC-Prevention and Control Disease מדגם מיצג של אוכלוסיית הילדים בארה"ב . הילדים ביצעו מבחנים אחידים בחשבון ובקריאה בגן חובה ובכיתות א', ג', ה'. המורים דיווחו לגבי כמות הפעילות הגופנית בשיעורים בבי"ס לכל ילד, ובוצעה חלוקה לשלישונים מבחינת כמות הפעילות (שלישון תחתון – עד 35 דקות עמותת הדיאטנים בישראל 7 כתב העת של בשבוע; שלישון אמצעי – 69-36 דקות בשבוע; שלישון עליון – מעל 70 דקות בשבוע בממוצע).
נמצא כי בקרב הבנות בלבד, ברוב הגילאים נמצא קשר בין הימצאות בשלישון התחתון של הפעילות – לבין ציונים נמוכים בקריאה ובחשבון, בהשוואה לשלישון העליון של פעילות. במחקר נוסף, בקרב 134 ילדים בכיתות ג', ד', ה', נאספו נתוני ריצה, קפיצה, כפיפות בטן ו-BMI יחד עם ציוני מבחנים סטנדרטיים בחשבון ושפה. נמצא קשר חיובי בין מהירות ריצה וכוח שריר, לבין ציונים בחשבון. קשר דומה נמצא גם עם מבחני הקריאה, אך בבנות בלבד. במחקר בקרב 232 תלמידי כיתות ט' בו לא השתמשו בשאלונים, אלא מדדו את הכושר באמצעות מבחן מאמץ ואת כמות הפעילות הגופנית באמצעות מדי-תאוצה, נמצא קשר חיובי בין ציונים לבין כמות הפ"ג המאומצת
מחקרים נוספים במגוון גילאים ושיטות מחקר, תומכים בהנחה הקיימת, כי פ"ג סדירה או כושר גופני טוב קשורים עם תפקוד טוב יותר בביה"ס, ועם ציונים טובים יותר . סיבתיות הקשר בין פ"ג או כושר טוב וההישגים בלימודים לא ניתנת לזיהוי ממחקרי חתך. ניתן לטעון כי ילד אשר משקיע ומצליח בלימודים – גם משתדל יותר בשעורי החינוך הגופני ופעיל בספורט, ומאידך, כי הספורט הוא המשפר את ההישגים הלימודיים. לצורך כך, יש להתבונן במחקרים התערבותיים ).
בסקירה אשר פורסמה בשנת 2012 ,סוכמו 10 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בהם נבחן הקשר בין פ"ג לבין הישגים אקדמיים עתידיים, ו-4 מחקרי התערבות .למרות הטרוגניות רבה ואיכות מתודולוגית לא גבוהה, במרבית מחקרי ההתערבות, אשר נמשכו ממספר חודשים ועד שנתיים ושלוש, נמצא כי אכן ישנה השפעה של פעילות גופנית על ההישגים האקדמיים. הגדיל לעשות ה-CDC בארה"ב אשר פרסם מסמך מפורט בו מסוכם, כי במעל למחצית הבדיקות שנערכו מתוך 50 מחקרים בנושא, אכן נמצא כי פ"ג משפרת תפקוד בבי"ס . זהו מידע חשוב כיוון שבמקרים רבים, מוותרים בתי הספר על שיעורי חינוך גופני לטובת שעורים עיונים, מתוך תקווה לשפר את הישגי התלמידים.
מסתבר, כי דווקא פעילות בשיעור החינוך הגופני הינה דרך מצוינת לשיפור ההישגים. מנגנון שיפור תפקוד המוח בילדים בדומה לאוכלוסיה המבוגרת, גם בילדים נערכו ניסיונות לזיהוי המנגנון דרכו משפיעה פ"ג על תפקוד המוח. באחת הסקירות בנושא. סיכמו המחברים כי המחקרים האיכותיים ביותר מדגימים קשר חיובי בין פ"ג לבין מדדי הבנה, IQ ,הישגים אקדמיים, תבחינים מילוליים, תבחיני חשבון, דרגה התפתחותית ומוכנות לבי"ס, כך שניתן למקד את החיפוש לאזורי מוח אשר קשורים לפעילויות אלו. ממצא חשוב נוסף הוא, כי גודל האפקט הממוצע הוא משמעותי ואף דומה לזה שמודגם בקשישים, וסביר כי מדובר באותם אזורי מוח בכל הגילאים. בדומה למבוגרים,
מחקרים בקרב ילדים וחיות ניסוי מדגימים הפעלה מוגברת של אזור המוח הקדמי, יחד עם אזורים הקשורים להבנת הנקרא, זיכרון וחישוב, בעקבות הפעילות. לדוגמא, לפני שנים ספורות פורסם מחקר בו נבחנה ההשפעה של פ"ג בעצימות בינונית על הפעילות החשמלית באזור מוח הקשור לריכוז וזיכרון )P300 ,)במקביל לביצוע מבדקים קוגניטיביים, בקרב 20 ילדים בגיל ממוצע של 5.9 שנים ). נמצא כי 20 דקות של הליכה בקצב בינוני, שיפרה את ביצועי הילדים במספר סוגי מבדקים, תוך הגברת הפעילות החשמלית המוחית. פעילות גופנית בגיל צעיר ותפקוד המוח בבגרות מעניין כי ההשפעה המיטיבה של פ"ג בגיל הצעיר על תפקוד המוח, אינה מוגבלת רק לגיל זה. במספר מחקרים נמצא כי פעילות בגיל הצעיר קשורה עם סיכון מופחת לליקוי קוגניטיבי בגיל השלישי. במחקר בקרב כ- 300,9 נשים בגילאי 65 ומעלה, נשאלו הנבדקות לגבי הרגלי פ"ג בתקופות חיים שונות, ונבדק הקשר עם תפקוד קוגניטיבי בגיל המבוגר .
נמצא כי בכל תקופת גיל, פ"ג היתה קשורה עם סיכון מופחת לפגיעה קוגניטיבית בגיל המבוגר. פעילות בגיל ההתבגרות היתה קשורה לסיכון מופחת ב- %35 לפגיעה קוגניטיבית, במידה רבה יותר מאשר פעילות בכל תקופת גיל אחרת. כך שגם בתחום זה, בדומה להיבט הקרדיוואסקולרי, נראה שפ"ג סדירה בגיל הילדות צפויה לצמצם את הסיכון לירידה קוגניטיבית בגיל מבוגר יותר. פעילות גופנית והפרעת קשב וריכוז )ADHD )בילדים במספר מחקרים אשר עסקו בקשר בין ביצוע פ"ג לבין קשב וריכוז, נמצא כי בהחלט תתכן השפעה מיטיבה של פעילות בעצימות בינונית על רוגע, ריכוז, ויכולות קוגניטיביות בילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז המנגנונים הביולוגיים מוכרים בחלקם: יש הטוענים לשינוי ברמת הקטכולאמינים בזמן פ"ג בקרב ילדים עם ADHD ,ויש המתמקדים בחלבון BDNF -factor neurotrophic derived-Brain , כפי שנמצא במבוגרים. יחד עם זאת, קיימת הטרוגניות רבה במחקרים אלו ובאיכותם, ומפתיע לגלות כמה רב המחסור במחקר איכותי בנושא כה נפוץ. שיפור בקשב של ילדים בעלי הפרעה זו, ואף בקרב ילדים ללא אבחנת הפרעת קשב וריכוז, יכול להיות מנגנון נוסף דרכו פ"ג מגבירה את יכולת הלמידה והתפקוד בבית הספר.
ראוי לציין כי ההשפעה אינה גדולה כמו זו של הטיפול במתיל-פנידט )"ריטלין", "קונצרטה"(, אולם בהחלט יכולה להיות בעלת משמעות בשעות אחר-הצהריים למשל, כאשר השפעת הטיפול הפרמקולוגי פגה. למרות ההטבה הנצפית בעת ביצוע פ"ג בעצימות בינונית )סביב -50 %60 מהיכולת המירבית, כזו הגורמת להתנשפות והזעה קלה, ותחושה כי המאמץ "קשה במקצת"(, תצפיותינו בשטח, ואשר נתמכות על ידי מחקרים בנושא, מעידות כי פעילות גופנית עצימה עד כדי תשישות פוגעת באופן זמני בתפקודים מוחיים גבוהים ). לדוגמא, 48 נבדקים בוגרים ביצעו בדיקת מאמץ מירבית, ועברו לפניה ואחריה הערכת זיכרון מילולי, זיכרון עבודה חזותי, תגובות מוטוריות, מהירות תגובה, יכולות סכימה מתמטיות ויכולות של קשב וריכוז. מיד לאחר ביצוע המאמץ נצפתה ירידה ביכולת המוחית, וזו חזרה לערכים הבסיסים בבדיקה שנעשתה שוב רק לאחר 3 ימים. בילדים, תופעה זו לא נבדקה עד לביצוע מחקר בנושא על ידי הקבוצה שלנו ). הנחת המחקר התבססה על המוכר ממבוגרים, כי פעילות בעצימות גבוהה תגרום לירידה זמנית בתפקודים מוחיים. אוכלוסיית המחקר כללה 20 ילדים בגילאי 17-8 שנים אשר ביצעו בדיקת מאמץ מירבי עד כדי תשישות.
המשתתפים ביצעו סדרת מבדקים קוגניטיביים הבודקים קשב וזיכרון- לפני בדיקת המאמץ, מיד לאחריה, ופעם נוספת אחרי שעה מסיומה. כצפוי, נצפתה ירידה בתפקוד קוגניטיבי בתחומי קשב כתב העת של 8 עמותת הדיאטנים בישראל וזיכרון לאחר מבחן המאמץ בכל שלושת המבחנים. בכל המצבים, החזרה לכיוון ערכי הבסיס התרחשה כעבור שעה של מנוחה. נראה, כי גם בילדים ונוער, פעילות גופנית עצימה עד כדי תשישות הינה בעלת השפעה שלילית, אך זמנית, על קשב וריכוז. בבואנו לספק המלצות פעילות גופנית לילדים ובני נוער, יש להכיר את המחקרים הקיימים על מנת לספק המלצות מיטיבות – ולא לגרום לנזק או לפגיעה בתפקוד. המרשם לפעילות גופנית לילדים לשם שיפור מספר מדדים בריאותיים בילדים, ולשם שיפור יכולת הזיכרון, התפקוד האקדמי, ההתנהגות והריכוז, מומלץ להיצמד למרשם המוכר לפ"ג בילדים ובני נוער
ובאופן כללי, לייצר אווירת אורח חיים בריא וספורטיבי בכלל המשפחה. סיכום מספר מחקרים תצפיתיים זיהו קשר חיובי בין כמות הפ"ג שמבצע ילד, לבין הישגיו האקדמיים בבית הספר. מחקרי התערבות חיזקו ממצאים אלו ואיפשרו לזהות את המנגנון דרכו הפעילות משפרת את תפקוד המוח בגיל הצעיר. פ"ג משפרת קשב וריכוז – הן בבעלי ADHD ,והן בקרב בריאים. עם זאת, פעילות מאומצת מאוד עלולה לפגוע ביכולות קשב וריכוז באופן זמני. לשם שיפור התפקוד המוחי בילדים, יחד עם שיפור במדדים בריאותיים רבים אחרים, מומלץ להיצמד למרשם שהוצג
